זה סיפור על עוז רוח וקשיחות, על ימים אחרים בהם הארץ הייתה נתונה
במצור וסכנה אמתית הופיעה בפני היישוב היהודי בארץ ישראל. אלו ימי תחילת מלחמת
העצמאות וגשר נלחמה כמו אריה על זכותה להתקיים ולבנות בית יהודי - ציוני בארץ
ישראל.
באותם ימים רחוקים חברי גשר לא שיערו את עוצמת המתקפה שבה יעמדו מצד
הלגיון הירדני ומצד כוח המשלוח העיראקי. למעשה, יש לציין כי זהו בין האזורים
היחידים שאותם הלגיון הירדני תקף שהיו שייכים למדינת ישראל על פי תכנית החלוקה של
האו"ם מה שמוסיף לגורם ההפתעה של המתקפה.
ב-27 באפריל 1948 כשבועיים לפני סוף המנדט הבריטי גילו חברי גשר כי
השוטרים הבריטים עזבו את תחנת המשטרה שלהם ומיד החליטו החברים להשתלט על התחנה.
לאחר פינוי התחנה ובשעות הערב החלה הפגזה כבדה של הלגיון הירדני על קיבוץ גשר ועל
תחנת המשטרה הבריטית. ההפגזה לא הבחינה בין ילדים למבוגרים ובין לוחמים לאזרחים.
למחרת היום המשיכה ההפגזה ביתר שאת וללא התחשבות בילדי גשר ששהו בקיבוץ במקלט קטן
שהוכן בחופזה.
לאחר יומיים של הפגזות קשות שהחריבו את מרבית הקיבוץ דרשו נציגי
הלגיון הירדני את כניעת חברי הקיבוץ. כמובן שהקיבוץ סירב לדרישה בכל תוקף והמשיך
להילחם על קיומו תוך שהוא מפנה את ילדי הקיבוץ למקום בטוח בחיפה.
ב-14 למאי הצטרפו לקרבות חיל המשלוח העיראקי לארץ ישראל ואלו ניסו
בתורם גם כן לכבוש את גשר. שוב עמד הישוב בפני מתקפה קשה ואגרסיבית ועמד בה
בהצלחה. המתקפה כללה משוריינים ומאות אנשי רגלים שהיוו כוח פי כמה גדול מחברי
הקיבוץ. חברי הקיבוץ הצליחו להוציא מכלל שימוש חלק מהמשוריינים ופגעו בעשרות
עיראקים במה שהוביל לנסיגת חיל המשלוח העיראקי והלה לא חזר לתקוף את גשר עד לסוף
המלחמה.
חברי הקיבוץ עמדו בגבורה ולא נכנעו כנגד המתקפות שבאו לסלקם משטח אותו
טיפחו במשך עשרות שנים ועל אף שהקיבוץ נהרס בהפגזות הרבות של הלגיון הירדני ושל
חיל המשלוח העיראקי, בסוף המלחמה הוקם קיבוץ גשר מחדש בנקודת הקבע על הגבעות
שממערב לירדן.
מלחמת העצמאות היא עדות לגבורה עילאית וגשר היא הדוגמא החיה לכך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה