פנחס רוטנברג עלה לארץ ישראל בשנת 1919
עם חזון גדול ונחישות רבה. רוטנברג התעניין רבות, ערך בדיקות ומדידות והגיע עם
הצעה לייצור חשמל בשיטה ההידרו-אלקטרית שתספק חשמל רב לכל תושבי ישראל, הירדן,
סוריה ולבנון. התוכניות של רוטנברג היו יוצאות דופן אך בעלות עלויות גבוהות ביותר.
הוא לא ויתר ופנה לשלטונות הבריטים ולבעלי הון רבים על מנת לגייס את הכספים
הדרושים ואת הזיכיונות לשימוש במי הנהרות הזורמים לביצוע התוכנית. עקשנותו
ונחישותו של רוטנברג השתלמו ובשנת 1921 קיבל מהממשלה הבריטית זיכיון לניצול מי הירמוך
והירדן לטובת הפקת חשמל ממים והתחיל בעבודה הקשה.
נהריים נבחר כמקום בו תוקם תחנת הכוח
מהסיבה שבנקודה זו היה מקום זרימת המים החזק ביותר בארץ וכן האפשרות לויסות זרימת
מי הירדן על ידי "עצירתם" בכנרת ו"שחרורם" בקיץ.
צילום: אילנה שקולניק
בשנת 1923 יסד פנחס רוטנברג את חברת החשמל
הארץ-ישראלית וכ-5 שנים לאחר מכן, בשנת 1928 החל בבניית תחנת הכוח בנהריים שהייתה
אמורה להיות הראשונה מתוך ארבע תחנות לאורך בקעת הירדן ו-13 תחנות כוח
הידרואלקטריות בישראל. התחנה נחנכה ב-9 ביולי 1932, עבדה שנים רבות וסיפקה את
החשמל לרוב תושבי מדינת ישראל. מעבר לשדרוג החיים המידי והמשמעותי שלו זכו תושבי
הארץ בזכות המפעל, הוא נתן גם תקוות גדולות בנוגע להתפתחות הארץ מבחינה חקלאית
ותעשייתית. המפעל פעל בהצלחה רבה עד מלחמת העצמאות ומאז
הוא עומד הרוס ונטוש מעברו השני של הירדן.
בעקבות הקמת המפעל זכה רוטנברג האגדי לכינוי
"הזקן מנהריים" ומרדכי זעירא כתב והלחין עליו את השיר "שיר הרשת",
שעד ימינו ותיקי חברת החשמל שרים:
הזקן, הזקן, הזקן מנהריים
הוא הקים את המפעל.
לא היה שם כלום, לא היה, היו רק מים,
ועכשיו שם לב חשמל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה