החל משנת 1920 ועד מלחמת העצמאות שהתרחשה ב- 1948 שקקו חיים בגשר
הישנה.
שלוש קבוצות שונות הגיעו לכאן בזו אחר זו כדי לעבד את האדמה ולהקים
במקום קסום זה את ביתם.
1920-1923 - "הבשקירים" קבוצה שכללה את אנשי העלייה השנייה
והשלישית וחלקם ממשוחררי הגדוד העברי. שמם נקרא על שם השבט הקווקזי הנועז בשל המרץ
הרב והתושייה הרבה שהייתה אצל אנשי הקבוצה וכן בשל העובדה שהמוצא של חלקם הוא
רוסיה. בראש הקבוצה עמד מאיר ברנר ולאחר מאבק משפטי ארוך התקבל אישור להתחיל לעבד
את האדמות במקום.
מיד לאחר עזיבתם הגיעה קבוצת "משק גשר" בשנת 1924. לקבוצה
זו סופר מבעוד מועד הקושי האקלימי שבאזור אבל רצונם לבנות משק חקלאי בצירוף
הסיכויים לעבוד בחברת החשמל שהוקמה באותם ימים גברה על הקושי והם החליטו לעבור
ולהקים את קיבוץ גשר.
חלק מפעילותם במקום התקיימה מבלי לקבל את האישורים הדרושים, אך כאשר
מנהל פיק"א ראה את העבודה שעשו במקום התלהב והקצה להם כסף לגמר ההקמה. כך
החלו חברי קבוצת משק גשר בבניית חדר האוכל הקיבוצי מאבני בזלת וכן את גידול המספוא
ובית הילדים. בשנת 1939 חברי הקבוצה עזבו את הקיבוץ ועברו להקים את קיבוץ אשדות
יעקב.
בשנת 1939 הגיעה לגשר הישנה קבוצה חדשה שחוברה משתי קבוצות ישנות: חברת
נוער מגרמניה שהגיעה לאשדות יעקב בשנת 1936 וקבוצת "הפוסטוק" שכללה את
בני הארץ שהיו מדריכים בנוער העובד באותה תקופה. חברי הקבוצה היו בעלי חזון גדול
ונחושים להגיע לגשר כדי להישאר. הלחימה קטעה את תוכניותם ואנחנו כאן כדי לספר את
כל מה שחוו.
מוזמנים. 
