ההתיישבות הקיבוצים הייתה צורת
התיישבות ייחודית למדינת ישראל והתאפיינה בשיתופיות, שוויונות וזאת בהתבסס על
ציונות וערכים סוציאליסטים. בקיבוצים חיים בדרך כלל מספר אנשים מצומצם ופרנסתו
הבלעדית היא מתעשייה וחקלאות.
ההתיישבות הקיבוצית דגלה בשיתוף על
רכוש, חינוך משותף ושיוון הן בייצור והן בצריכה וחברי הקיבוץ היו ידועים כאלו
שתרמו רבות להקמת המדינה- הן בתרומתם הרבה להגנה ולפלמ"ח והן באחוז הגיוס
הגבוה ליחידות קרביות, טייסים ותפקידים פיקודיים. כמו כן תנועות הנוער היו גוף חזק
ומשפיע בקיבוצים שבמהלך שנות ה-50-60 החלו להקים קיבוצים נוספים בארץ, בעיקר על
ידי גרעיני הנח"ל.
בימי הקמת הקיבוצים הנשים לא התקבלו
כחברות קיבוץ ולא יצאו לעבודה. לאחר שביתת רעש ובעקבות מחסור בכוח אדם, הנשים החלו
לעבוד במקצועות החקלאות השונים עד שיזמו את החינוך השיתופי וזו הייתה עבודתם
העיקרית. למרות שחלק מהנשים עבדו בעבודות של גברים, גברים לא עבדו בתפקידים שיועדו
לנשים בלבד (חינוך).
עד תחילת שנות ה-20 קראו לצורת
התיישבות זו "קבוצה" ובתקופת העלייה השלישית השם שונה
ל"קיבוץ" ולשינוי השם שתי גרסאות-
1. לפי יהודה יערי, מאנשי העליה השלישית, השם
קיבוץ שונה הוצע בעקבות הכינוי להתכנסות חסידי ברסלב בראש השנה.
2. לפי מוקי צור, היסטוריון, מקור השם ממקומות
שונים וייתכן שהוא מושג שנשאל ממושגי תנועת החסידות.
בשנת הקמת המדינה גרו בקיבוצים בארץ 8%
מכלל התושבים. כיום קיימים בישראל 267 קיבוצים וגרים בהם 1.8% בלבד מכלל אוכלוסיית
ישראל.
השינוי המשמעותי שעברו הקיבוצים היו
בשלהי שנות ה-20 בו קיבוצים רבים עברו הפרטה שהובילה לשכר דיפרנציאלי, שיוך נכסים,
ביטול חדר אוכל ובית ילדים ואפשרות לעבודה מחוץ לקיבוץ כמקובל במשק. המניע העיקרי
לתחילת תהליך ההפרטה היה עליית רמת החיים בישראל אשר חשפה את חברי הקיבוץ לתרבות
חדשה ושונה, וכן התפתחות הטכנולוגיה. שינוי זה החל בהדרגה מאמצע שנות ה-90 ונמשך
עד ימינו, כל קיבוץ לפי בחירת ההפרטות.
אז... למה אתם הכי מתגעגעים מפעם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה